ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:א׳

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ »

2 משנה: זַיִת שֶׁנִּמְצָא עוֹמֵד בֵּין שָׁלֹשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מַלְבֵּנִים וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. זַיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סְאָתַיִם וּשְׁכָחוֹ אֵינוֹ שִׁכְחָה. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ אֲבָל הִתְחִיל בּוֹ אֲפִילוּ כְזַיִת הַנְּטוּפָה בְשַׁעְתּוֹ וּשְׁכָחוֹ יֵשׁ לוֹ שִׁכְחָה. כָּל זְמָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַחְתָּיו יֵשׁ לוֹ בְרֹאשׁוֹ. רִבִי מֵאִיר אוֹמֵר מִשֶׁתֵּלֵךְ הַמַּחְבָּא.

פירוש ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:א׳

2 כתב יד א של שני מלבנים . פי' בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכם היה בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכם היה בכל שורה ליטע בתוכו גפן וע"ז אמר שאם שכח אמצע הגפן שבאמצע השורה לא הוה שכחה:

3 כתב יד ב של שני מלבנים. בכל שורה הוי שני מלבנים ודרכו הי' בכל שורה ליטע בתוכו גפן ואם שכח אמצע הגפן שבאמצע השורה לא הוי שכחה:

« ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:א׳:ח׳ ביאור הגר"א על תלמוד ירושלמי פאה ז׳:ב׳:ב׳ »